הם באים אל הירדן מן המציאות, היישר מעין הסערה-
• ביני מיצהר. הרי חברון. מלב הסכסוך הגדול שמנהל את חיינו. זה הסכסוך שיש לו נגיעה מאד אישית, קשה, אלי. ואל חיי.
• דיגו בא לכאן מאוקראינה – מתוך המלחמה –שעכשיו היא במקום אחר. הוא משוטט ולא יודע מה יביא המחר – ולא ממש אכפת לו.
• גלי נמלטה אל הירדן בימי קורונה עם בנותיה מביתה: מן המתח. מן התסכול – ומן המסכים, משידורי החדשות בטלוויזיה, מן המחשב ומן הטלפון הסלולרי – היא באה עם בנותיה היפות – אל הטבע, והשתכנה כאן על המים.
• שני חברי קיבוץ בונים חיים שלמים על הנהר – הם מספרים לי איך זה לנסות להתמודד עם הממסד הממרר את חייהם – איך הם בונים כל פעם מחדש את החלום – לחיות קרוב לטבע. בין המים ועצי האקליפטוס הגבוהים.
• יקי מנהל ביד רמה מקום קסום, מקום לאנשים ישראלים לבוא. לנוח. מקום כחול ירוק. מפלט קריר עם אמנות מי נהר – מפלט מחום הקיץ והמציאות.
פגשתי את כולם על גדות ירדן: הם מחייכים אלי, כולם, חיוך כובש ומתמסר. קונים אותי ברגע – ומתמסרים למצלמה. הם משדרים לי תום.
כולם יפים בתוך הטבע. כמו חלום. כמו הזייה לא אפשרית בתוך המציאות: כולם חולמים אותו חלום. להיות שרויים בטבע בו ירוק ומים מתמזגים עם השמיים והאדמה.
יותר מזה הם לא רוצים. וגם אני איני רוצה דבר יותר מזה.
יש כאן אהבה. תשוקה לחיות. האנשים על גדת ירדן – כולם רוצים דבר פשוט. לחיות.
אנו גם משוחחים – איך לא: על מה שאין לו פתרון.
ולי – בבגרותי – נסגר לי מעגל: הנעורים שלי שבאו אל קיצם. ההתבגרות שלי – קשה ומרוסקת מכאב. החלומות שלי. וגם האושר והאהבה, היצירה, וגם החברות – הכל עולה בי מול האנשים האלה:
ושם – מול מי ירדן, אני שוכחת את הכל ומתמזגת: גם בי יש תום, ונעורים, בגרות ויופי, שקט וירוק כחול, וקול זרימת המים הזכים.
כן. כאן על שפת המים יש לי כל מה שהלב זקוק לו – הרבה לשתוק – ולשוחח, להקשיב בלב פתוח ובעיקר להאמין: עכשיו טוב – וגם יהיה לנו טוב אם רק נרצה ונתכוון לכך בכל הלב.
כמו האנשים אשר פגשתי על גדותיו של הירדן.
YAFA KFIR
יפה כפיר, על מי ירדן , קיץ 2020
